|
אילון היה התינוק הראשון שנולד באלוני
הבשן ברמת-הגולן, בו' חשון התשמ"ב להוריו משה ומינדי
הורביץ.
גדל במושב נוב ולמד בישיבה התיכונית בחיספין.
בסוף התיכון המשיך ללימודים ב"ישיבה לתורה מנהיגה"
בקצרין שאח"כ עברה לירושלים.
כשאילון הגיע לישיבה בקצרין הוא תפס את התורה בשתי
ידיו וצעד איתה קדימה בצורה זורמת כל-כך שהייתה כה
אופיינית לו, בכך היה לאחת הדמויות הבולטות והמובילות
בישיבה.
אילון היה משורר אמיתי, הוא ידע להעביר הלאה באופן
מושלם את החוויות שעברו דרכו בשעת הלימוד.
רצונו לחוש ולחוות את החיים בצורה בלתי מתפשרת, רשם את
אותותיו בלימודו וביכולתו לחוות את הלימוד כהרמוניה
חיה שמתנגנת לה בעולם...
כמה שמחה וכמה צחוק התנגנו בצלילים מתוקים בסדר יומו
הפשוט של אילון.
הוא לא נתן לשגרה לטשטש את שמחת החיים שלו ובכל
התרחשות היה מוצא את הדרך לנגן על מיתר שמחה זה
אצלו ואצל כל סובביו.
היכולת לשמוח, לשיר ולחוות, הניעה אותו לכתוב שירה,
לקרוא שירה, ולהקשיב...
אילון היה חבר קשוב שאימץ את כוחו כדי להקשיב, להשתתף
ולחבק חבר בלי לומר מילה, בכך גילה שגם שתיקתו הייתה
שירה.
אהבת החיים, אהבת השירה והעדינות אף פעם לא מנעו ממנו "ללכלך את ידיו" כשהיה
צריך, בחיתוך ראשי קרפיונים בבשר של הורביץ, בחליבה
במושב ובשירות הצבאי...
לקראת אמצע שיעור ג' התגייס אילון ליחידת הסיור,
לפלחה"ן גבעתי, שם סיים מסלול מורכב ויצא לפיקוד.
אחרי שמילא תפקיד של מפקד כיתה חזר להיות לוחם ביחידה.
בליל י' שבט ה'תשסד השתתף אילון בתרגיל בסמוך לישוב
ברוכים בצפון רמת הגולן,
בו פעלו צוותים מחטיבת גבעתי יחד עם כוחות שריון
מחטיבה 188.
בלילה בתוך הבוץ והערפל הכבד לא הבחין
נגמ"ש "פומה" בג'יפ שנתקע בצד הדרך, עלה עליו ומחץ את
אילון ואת חברו לצוות שי אינדישהו אבבה. באחת, נגדעה
שירתו. שמחתו, יצירותיו, זרימתו, הקשבתו וחיוכו. כולם
קפאו. והם קופאים ומחכים לנו החברים שניתן חיים לשירתו
הגדולה של אילון. שנרים את דגל השמחה שלו ונאפשר
בחיינו את הפיכת שירת התורה לגורם מכריע בחיינו, כפי
שאילון חלם שיעשה.
ואנו מבטיחים להגשים את חלומו.... |
