נחלת זבולון:

יהושע י"ט י': "ויעל הגורל השלישי לבני זבולון למשפחותם, ויהי גבול נחלתם עד שריד, ועלה גבולם לימה ומרעלה ופגע בדבשת ופגע אל הנחל אשר על פני יקנעם. ושב משריד קשמה מזרח השמש על גבול כסלות התבור ויצא אל הדברת ועלה יפיע, ומשם עבר קדמה מזרחה גיתה חפר עתה קצין ויצא רמון המתואר הנעה ונסב אותו הגבול מצפון חנתון, והיו תוצאותיו גי יפתח אל, וקטת ונהלל ושמרון וידאלה ובית לחם, ערים שתים עשרה וחצריהם".

כשאנו מתבוננים על מפת התנחלותם של זבולון והערים המוזכרות בהם ביחס למפה כיום, אנו מזהים: א) את "שריד" במיקום קרוב ל"שריד" של היום, דרומית למגדל העמק. ב) הנחל אשר על פני יקנעם, משוער גם הוא בקרבת יוקנעם דהיום. ג) כסלות התבור בתבור. על פי זהויים אלו, אנו יכולים לציר את גבולו הדרומי של זבולון לאורך גבולו הצפוני של עמק יזראל עד התבור, כשמשם ישנה עליה צפונה לרימון (ליד בית רימון) וגי יפתח אל, שנמצא באזור חנטון, שם גם עובר נחל יפתח אלא אם כן, במבט כולל יוצא, ששטח התנחלות זבולון, הוא מזרחית לשטח אשר, מקביל בשטחו המרכזי לאזור החוף של מפרץ חיפה (מהכרמל בדרום ועד עכו בצפון). מצד מזרח אין שטחם מגיע עד קו הירדן והכנרת, אלא רק עד קו התבור המהוה את גבולם הדרומי מזרחי, שנפתלי הוא הנמצא ממזרח להם בכל אזור הכינרת הדרומית. (ראה מפה ב"דעת מקרא" ע' 169). כמו כן כפי שנראה מן הפסוקים, אין גבולם של זבולון מגיע עד לים (כשהנקודה "ימה" שמוזכרת בהם, נראה שהיא שם מקום ולא גבול הים הגדול), לא בגבולם הדרומי באזור הר הכרמל, ולא באזור צידון בצפון, שנמצא במרחק גדול מאוד צפונה מאזור נחלתם.

אולם נראה שעובדה זאת אינה צריכה ליצור בעיה בהבנת ברכתו של יעקב (שאומר: "זבולון לחוף ימים ישכון וירכתו על צידון") וברכתו של משה (שאומר: "שפע ימים ינקו ושפוני טמוני חול"). כפי שבארנו את כוחו של זבולון, היותו "סוחר", גורם לכך שההתיחסות כלפיו תיהיה דווקא מצד מקום מסחרו ולא מצד מקום נחלתו. כך גם היותו "לחוף ימים" וכו', מדבר דווקא על בחינות אלו של כוחו.

לעומת הדגשה זאת של כוח פעולותיו של זבולון בהגדרת אופיו ע"י יעקב ומשה, נראה שהתנחלתו בארץ ישראל היא דווקא ביטוי לתוצאה שגורם "מסחרו" זה של זבולון. כאן נוכל לראות הקבלה בין תוצאת "מסחרו" של זבולון ובין מיקום נחלתו.

כפי שכבר בארנו, עבודת נפתלי בגיור "כוחות החומר הגויים", מביא למצב של הוספת כוחות טבעיים לישראל המתאימים להופעת האלוקות השמימית בהם.

מן הבחינה החיצונית מקבילה תוצאת פעולתם לאופי השגחת אשר, שגם הוא מופיע כוח מציאות טבעית שיש בה התאמה להופעת האלוקות השמימית בה. אולם בעוד שבאשר אין בהופעתו הטבעית מעורבות של הכוח האלוקי השמימי בעצמו, אצל זבולון רק מעורבותו של הכוח השמימי, הוא הגורם ליכולת צרוף הכוחות ה"חמוריים" האלו לתוך "אוהל" ישראל. על כן ברור שבחינת הטבעיות שמגלה זבולון בסופו של דבר בתוצאת פעולתו, היא רחוקה יותר מכוח הטבעיות הגויית בהשוואה לכוח המציאות הטבעית שמופיע אשר. על פי מסקנה זאת, ניתן כבר להבין שדווקא אשר הוא הנמצא קרוב לים ומפרציו, כיון שדווקא כוח טבעיותו הוא הקרוב ביותר להתקשרות מצד הגויים. לעומת זאת אצל זבולון, כל הקישור כלפי הגויים בה במגמת "גיור" כוחותיהם הטבעיים, ממילא מישור הטבעיות המתגלה בהם מכוח פעולתם ה"מגירת", שייך למישור הרוחני השמימי, יותר מכוח הטבעיות ה"אשרי" (על כן כלפיו לא יוכלו הגויים להתקשר מכוחם, בהיותם בגויותם, כפי שזה ביחס לאשר).

אופי טבעיות זה שיוצא מכוח פעולתו ה"מגירת" של זבולון, מחייב אם כן, שנחלתו תהיה יותר בעומק הארץ יחסית למיקום נחלתו של אשר.

מצד שני כיון שבכל אופן ישנה הקבלה חיצונית בכוח הטבעיות המיתגלה מכוחם, נמצא שטח התנחלות זבולון מקביל בעיקרו לשטח המפורץ שבין הר הכרמל ועכו.

 

 



כתוב תגובה

כל התגובות
1.
מחוז הים הוא נחלת נפתלי
גדעון חרלפ (12/22/2010)
צריך להדגיש כי הנחלה היא ממשית וארצית ולא רק רוחנית מטפיסית