לצערי מה שחששתי הגיע. מהשתתפות באירוע של הרב אלון עבר הרב דרוקמן לקמפיין גלוי לטובתו.

 

ב"ראיון" שכולו חנופה, אפשר עורך עלון "עולם קטן", יוסף רוסו, לרב דרוקמן להתעלם מכל העובדות הקשות שבמעשי הרב אלון, מדבריהם המפורשים והקשים של הרב יעקב אריאל (לחץ כאן) והרב לכטינשטיין זצ"ל בפרשה (לחץ כאן), ולהציג את הרב אלון כ"אדם נרדף".

 

קצר הדף מלהכיל את הסבל הנורא של נערים שגופם חולל. האשמה שלא היה בכוחם להתנגד, הגועל מעצמם והבושה, הם מנת חלקם. אולם כששואלים את הרב דרוקמן "מה לגבי סבל הקורבנות" (מפגיעתו של הרב אלון), הוא אינו מהסס לענות – "במחילה, אילו קורבנות"?.

 

את דפוס ההתנהלות הזה של הרב דרוקמן שהתחיל עוד מפרשת הרב קופולוביץ' ראש ישיבת נתיב מאיר לשעבר, יש לעצור!

 

לאחר שעורך "עולם קטן", שלא טרח לאתגר את הרב דרוקמן בשאלות ועובדות בסיסיות, סרב לפרסם את תגובתי החריפה כנגד תמיכתו של הרב דרוקמן ברב אלון, לא נותר לי אלא לפרסם מאמר זה באמצעי הפרסום האפשריים.

 

ובקוראים אני מפציר!

אל תתעלמו מן האמת! ואל תהיו שותפים בשתיקה לעוול הנורא שעושה רב גדול בישראל ממניעים זרים!


השתמשו בכל הכלים העומדים לרשותכם, לפרסם ולהוקיע את מעשיו, עד שיאלץ לחזור בו מן המהלך המסוכן שהוא מוביל בתמיכתו ברב אלון.

 

לקריאת המאמר – לחצו כאן 

 



כתוב תגובה

כל התגובות
1.
ללא נושא
אבינעם פרידמן (12/21/2015)
לרב שמעון.קריאת התמליל של דברי הרב ליכטנשטיין זצ"ל,מרגשת אותי מאד.וכן הודעתו של הרב זצ"ל שבגלל ההקפדה היתירה בכבודו של הרב אלון,נפגעו עוד נערים מינית וגם נפשית. הרב זצ"ל מספר על כך בגלוי לפני תלמידיו.אבל הרב זצ"ל היה הבריח התיכון של פורום תקנה,וכן הרב יעקב אריאל.משום מה הרב שמעון דוחה בשני ידיו פורום כזה וכלאחר יד.זה מטיל ספק גדול בכל דבריו,ואפילו בהנחת היסוד שלו שאין לו אלא דברי הרב ליכטנשטיין זצ"ל. כל זאת שעבודת הקודש של הרבנים והרבניות בפורום בטלות אצלו ואינן ראויות להייחסות.פסילה טוטאלית של הפורום פוסלת את דבריו של הרב שמעון.נראה לי שהרב שמעון זקוק למחשבה נוספת ולאירגון מחדש של דבריו בקשר לפרשת הרב אלון .
2.
ללא נושא
שמעון אור (12/22/2015)
הבעייתיות שעליה רמזתי ביחס ל"תקנה" אינה קשורה כלל לאישים המעורבים בה, אלא לעובדה שבטיפול באשי ציבור שסרחו, בעזרת "גוף" לא משנה מי הם האישי המרכיבים אותו, יוצר מצב של עמימות ביחס ללקיחת האחריות על הקביעות העולות ממנו. אדרבא. דווקא בגלל האמון שאני רוחש לרבנים שהזכרת, היה הטיפול ברב אלון צריך להיות בשמם ישירות ולא בחתימת "תקנה". אם בפרשת הרב אלון, היו הרב יעקב אריאל, הרב ליכטנשטיין ורב נוסף כגון הרב יהושוע שפירא מפרסמים פסק הלכה על אשמתו, לא היה נוצר כל מחול השדים הנוכחי והאפשרות להאשים את ה"גוף" במניעים פוליטיים או אחרים. ראה טיפולו של הרב שמואל אליהו בפרשת הרב שיינברג.