לאן חותרת התורה בתכניה וחוקיה, האם יעדה הוא רוחני?
עיון במאמר שלפניכם מפתיע במסקנתו. יעדה של התורה מתמקד דווקא בחזון החומר. לחשוף בחומר את מוצא קיומו האין סופי (שמקבילו המדעי הוא סינגולריות החור השחור), על מנת שיעורר בו "אישיות" ויכולת יצירת קשר המתקיימות כיום אך ורק מכוחו של עולם הרוח והמחשבה. כל תכני התורה ומצוותיה מקודדים למען החזון הזה ופועלים על פי חוקיו. מאמר זה הינו מאמר נוסף בסדרת "לקחת אחריות על עולם של ענקים" - החזרת החומר לענקיותו הקדומה

 

 

 
מאמר נוסף - "המבנה האתני הפיזי של הלאום הישראלי" - לחץ כאן

 

 


כתוב תגובה

כל התגובות
1.
שאלה
בעז (12/19/2012)
המאמר מדבר על קשר לטבע שאינו של ניצול אלא של חיבור וזיווג. אבל גם במצב שהקשר הוא כזה אנשים ניצלו זאת להעצמת עצמם על חשבון אחרים. והניצול הוא אפילו הרבה יותר קשה. האם זה מפני שהם ערבו את המחשבה? אנו רגילים שבמקום שקיים כוח בחירה קיים (או אפשרי) ניצול. האם מדובר על מצב של ביטול הרע ולכן אין בחירה בין טוב לרע אלא אלא על יצירת קשרים לאינסוף ואין מציאות של "ניצול" שמקורה באפשרות השלילה וברע?
2.
שאלה
יוניק (12/23/2012)
מה בדיוק הכוונה בתחילת המאמר: "לעבור בכור ההיתוך של התורה"?
3.
תמונה
קובי (12/23/2012)
למה שלא תעשה מזה גם סרט מצוייר כמו קריקטורה? תמונה אחת שווה אלף מילים, (ומיילים).
4.
שאלה על מסה
בעז (12/24/2012)
מה הכוונה שמסה הופכת להיות פי 7000 במהירות האור. האם מסה היא לא דבר קבוע? למה שהמהירות תשנה?
5.
תגובה לבועז
שמעון אור (1/11/2013)
לבועז לשאלתך הראשונה. נראה שעקרונית אתה צודק. כוח המחשבה הוא ביכולתה לנווט את האדם אל מחוץ לטווח הטבע שלו ולהביע רצונות הפוכים מטבעו. יש בדבר זה עוצמה חיובית שהביאה לפירוק הטבע לגורמיו ולהרכבתו מחדש לפי רצון האדם. יש בדבר גם שלילה מצד עיוות האדם את מעשיו כמעשי ניצול. אולם צריך לזכור כי אין כאן שתי אפשריות נפרדות. האדם בנוי בבסיסו מכוח המחשבה (רוח ממללא) ומנפש החיה. השאלה מה יהיו יחסי הגומלין שבין שני הצדדים האלו שבו. במאמר זה אנו מבליטים את מגמת "נפש החיה" בה האדם מביע את יחסי הגומלין שלו עם הסובב דרך מישור ה"חי" שבו. ממילא מישור המחשבה הופך להיות אמצעי למגמת הקשר הזו. בכך מנווט האדם את בחירתו החופשית אל דרכי הטבע השלמים שאינם ניצוליים.
6.
אם הבנתי נכון
בעז (1/18/2013)
בשאלתי התייחסתי ל"ניצול" במישור המוסרי, ואילו המאמר מדבר על ניצול כהשלטת צינור חיים אחד (המחשבה) על האחר (הגוף), הנטייה של האדם לטוב או לרע היא בעצם ההתלבטות המתמדת בין שני צינורות החיים. מה שמוגדר אצלנו כטוב הוא האיזון הנכון בין שני כוחות אלו מבחינת הטבע שהתורה טבעה בנו.