דין הריבית הוא אולי אחד הדינים שמטעה לחשוב כי מטרת התורה היא "חברתית".
אולם עיון בפרטי דיניו עולה ניגודיות עצומה בין מצד אחד דקדוק גדול באיסורו, עד כדי איסור להקדים שלום למלווה אם לא היה הלווה רגיל בכך לפני כן, לבין מצד שני היתר ליצור רווחים הדומים לגמרי לרווחי הריבית, כשאלו נעשים בדרך של מכר או שכירות, ההיתר ללוות ולהלוות בריבית כאשר לקיחת ההלוואה ותשלום הריבית הינה דרך שליח ועוד דינים נוספים הסותרים את המגמה החברתית. מאמר זה חושף אותנו לפן נוסף של עולם הענקים עליו מושתת המעשה הדיני של התורה ובכלל זה גם דין הריבית.
 
 
להורדת המאמר - לחץ כאן
 
למאמר החמישי בסדרה - "קול באישה ערווה" - לחץ כאן   


כתוב תגובה

כל התגובות
טרם התקבלו תגובות