לקחת אחריות על עולם של ענקים - מאמר פותח
לאיזו רמת התמודדות אנו נדרשים כשאנו רוצים להפוך את התורה ותכניה לחזונה של מדינת ישראל? מאיזו נקודה לאיזו נקודה אנו הולכים להוביל את מדינת ישראל? דרך ארבעה דוגמאות הלכתיות בסיסיות, מוכיח המאמר כי אף שרף החיים אליו אנו הולכים הוא עצום ואינו נמצא כלל ב"סקלת" השאיפות הקיימות כיום באמתחתנו, ההכרה ב"ענקיות" המטרה, היא שתביא להשגתה.
 
 
 
לקחת אחריות על עולם של ענקים – מאמר שני בסדרה.
מאמר זה מתייחס לעשרים הלכות בסיסיות בדיני ההיזקים שאינן עולות בקנה אחד עם הדרישות המוסריות לאחריות האדם על נזקי רכושו. מתוך ההפרש הזה העצום שבין דינים אלו לבין תפיסת האחריות ההיזקית החברתית, חושף המאמר ממד נוסף ב"ענקיות" העולם, האמור להופיע מכוח קיום מקור החיים האין סופיים בקירבו, המשליך השלכות ישירות על התרחישים הנוצרים במעשי ההיזק, ומתוך כך על כללי התשלום בהם
 

 
לקחת אחריות על עולם של ענקים – מאמר שלישי בסדרה.
אם את "ענקיות" החיים הטמונה בדיני התורה זיהינו במאמר הראשון מתוך הזיקה הקיומית שיש בין האדם לארץ, בהיות תכונתה כתכונתו של האדם ובהיות פעולותיו כוללות בתוכם את קיומה שלה, ואם במאמר השני נגענו ב"ענקיות" החיים הזו המופיעה בתורה בחשיפתה את הממד הקיומי שמעבר ל"יש" הנאבד במעשה ההיזק, הרי במאמר זה השלישי, אנו נפגשים בענקיות החיים הזו, מצד המעמד ה"מונפש" הקיים במציאות ה"יש" עצמו - ברכושו של האדם, דרך דיני האומן ששינה ודיני השבת האבדה, שאינם יכולים להתבאר אלא על בסיס הנפשה זו שברכוש.
 
 
לקחת אחריות על עולם של ענקים – מאמר רביעי בסדרה.
דין הריבית הוא אולי אחד הדינים שמטעה לחשוב כי מטרת התורה היא "חברתית". אולם עיון בפרטי דיניו עולה ניגודיות עצומה בין מצד אחד דקדוק גדול באיסורו, עד כדי איסור להקדים שלום למלווה אם לא היה הלווה רגיל בכך לפני כן, לבין מצד שני היתר ליצור רווחים הדומים לגמרי לרווחי הריבית, כשאלו נעשים בדרך של מכר או שכירות, ההיתר ללוות ולהלוות בריבית כאשר לקיחת ההלוואה ותשלום הריבית הינה דרך שליח ועוד דינים נוספים הסותרים את המגמה החברתית. מאמר זה חושף אותנו לפן נוסף של עולם הענקים עליו מושתת המעשה הדיני של התורה ובכלל זה גם דין הריבית.

 
 
 
 לקחת אחריות על עולם של ענקים – מאמר חמישי בסדרה.
נושא שירת הנשים בצה"ל שעולה לכותרות מדי פעם, מפגיש אותנו עם קביעה לא פשוטה של חז"ל – "קול כאישה ערווה" שהיא "אחותה" של קביעה אחרת של חז"ל – "שער באישה ערווה". האם השוואות שכאלו יכולות להיות הגיוניות? איך אנו המתנהלים על פיהן, אמורים להתייחס אליהן? המאמר הזה החמישי בסדרה זו, מפגיש אותנו עם פאן נוסף בעולם הענקים אותו חיינו עת שרתה בתוכנו שכינת האין סוף. שכינה שהעצימה את כוחות הגוף מעבר לכל דמיון.
 
 
לקחת אחריות על עולם של ענקים – מאמר שישי בסדרה - כפרות
האם יתכן כי התרנגולת שעולה על שולחן ארוחת הצהרים שלנו, יכולה להיות כפרה עלינו? כמה שנאמץ את מחשבתנו ודמיוננו, האם נוכל להביא אותה להיות "חליפתנו"? האם ניתן לראות מעשה של גלגול בעל חיים במורד ההר עד שמתרסקים אבריו, מעשה שכפרת עוונות כל ישראל תלויים בו? האם באמת דם בהמה יכול להיות כפרה על דם אדם? אל שאלות בסיסיות קשות אלו נכנס המאמר דרך מנהג כפרת התרנגול. משם הוא פתח פתח לדרך כפרה שנגנזה מאיתנו מעת חורבן בית המקדש, שכוחה עצום עשרות מונים מכל תהליך תשובה אותה מובילה המחשבה.
 

לקחת אחריות על עולם של ענקים – מאמר שביעי בסדרה - סוכות
את זיקת הסוכה ל"ענני הכבוד" כגורם החיוב הדיני שלה, כולנו מכירים. כך מביא השו"ע להלכה. אבל...האם זיקה שכזו תתכן? האם סכך מן הצומח יכול להיות זכר ל"ענני כבוד"" ואם לא, מה אנחנו מצפים כשאנו נכנסים לסוכה? מאמר זה השביעי במספר, מטלטל אותנו מהוויית הפולקלור שאנו שרויים בו, אל לקיחת האחריות העולה דווקא מתוך ההפרש הבלתי הגיוני הזה. את תוצאתה של עבודה זו נפגוש בחלקו השני של המאמר בקביעת מעמד מצוות הלולב מקריאת שמו "ציני הר הברזל". 

לקחת אחריות על עולם של ענקים – מאמר שמיני בסידרה - נשים
האם נשים מודרות מן ה"מרחב הציבורי"? ברור שכן! הן אינן קוראות בתורה מפני כבוד הציבור, הן אינן משתתפות במניין, הן אסורות בכל מינוי על הציבור, פסולות למלכות ולעדות מהו אם כן ה´´מרחב הציבורי´´ שם אין לנשים נגיעה? באיזה מרחב שליטתן מלאה? מדוע דווקא בעולם התורה ההבדל שבין גברים ונשים כה מוחלט? מאמר זה, מפגיש אותנו עם שני יסודות קדומים של החיים שנטבעו בעולם מעת בריאת האדם הראשון ושאינם יכולים להיות ממומשים אלא בעולם המתנהל על פי מקורות החיים המתגלים לנו בתורה 

 

לקחת אחריות על עולם של ענקים – מאמר תשיעי בסידרה - שבת- הרב שמעון אור
"לא יעמד אדם ברה"ר וישתין ברה"י ואם השתין חייב חטאת" האם עולם בו מעשה השתנה מרשות לרשות מוגדר מלאכה, הוא העולם אותו היינו מייחלים להנחיל לדורות הבאים אחרינו? האם אל חזון שכזה ניתן לצרף את עם ישראל כולו? המאמר מעמיק בהלכות ההוצאה מרשות לרשות בשבת ומתרגם את ההלכות הכתובות לכוחות חיים הפועלים ונוגעים במקור החיים שלנו.




כתוב תגובה

כל התגובות
1.
איך מגיעים?
אבי (6/25/2011)
האם מגיעים לזה? האם הרב הגיע לזה מתוך נסיון למצוא את המיוחד לתורה או שאי אפשר להתעלם וזה צועק בכל צחום ופינה של התורה? הרי יש המון תחומים בתורה שלא נראים ככה?